<h1>הלכ' ברכות לריטב"א פ"ז סי"ב</h1>
<h2>דף נ.</h2>
שלש חבורות של ד' בני אדם שאכלו אפי' בשלשה בתים, ונפרד אחד מכל חבורה וחבורה קודם שיברך ואינם יכולים לחזור למקומן מחמת האונס והן חייבים לברך במקום שהלכו, ונתחברו שלשתן קודם שיברכו, כיון שעדיין נשאר שיעור ראוי לזימון בכל חבורה וחבורה זולתם, כל זמן שלא ברכו החבורות ההם ואלו ראוין לחזור למקומן ולהצטרף עם חביריהם כמו שכתבנו הרי אלו מצטרפין לזימון בכאן, אבל אחר שברכו אחת מן החבורות פרח זימון מאותו שנפרד מהם ואין אלו מזמנין אלא מברכין כל אחד ואחד לעצמו, וכן כל (שנשאר) [שלא נשאר] בכל חבורה וחבורה שלשה הרי כיון שנפרד אחד מהם והרחיק שיעור שלא ישמע קולם פרח זימון מאותה חבורה ואין אלו מצטרפין.
